<h1>סמ"ג עשין סימן פ"ז</h1>
<h2>דף מה:</h2>
ומסקינן בפרק החולץ, הלוקח עבד מן הגוי וקדם העבד וטבל בפני רבו לשם בן חורין יצא לחירות, שלא בפני רבו צריך לפרש לפיכך צריך רבו לתוקפו במים (רמב"ם עבדים פ"ח הי"ט) וכשיעלה מן המים ישים עליו דבר אחד לאמר תביא זה אל ביתי (מ"ו א').
<h2>דף מח:</h2>
אמרינן במסכת יבמות בפרק החולץ (מ"ח ב'), הקונה עבד מן הגוים סתם ולא רצה למול ולקבל כל מצות העבדים מגלגלים עמו כל י"ב חדש ואם לא רצה חוזר ומוכרו לגוים או לחוצה לארץ, ואם התנה עליו העבד בתחילה שלא ימול הרי זה מותר לקיימו כל זמן שירצה בגיותו (רמב"ם עבדים פ"ח הי"ב). וכן, שלח רבי אמי בפרק השולח (גיטין מ"ד א'), עבד שמל וטבל לשם עבדות ואחר כך הפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם הרי זה מותר ליטול דמיו מן הגוים וכותב ומעלה בערכאות של גוים מפני שהוא כמציל מידם (ע"פ רמב"ם שם).
<h2>דף עח:</h2>
ישראל שבא על שפחה כנענית אע"פ שהיא שפחתו הרי זה הולד [עבד] כנעני לכל דבר (רמב"ם עבדים פ"ט ה"א ע"ש). וכן גר תושב או גוי שהוא כבוש תחת ידיך או אחד משאר אומות יש לו למכור עצמו לישראל לעבד והרי הוא כעבד כנעני לכל דבר וכן מוכר בניו ובנותיו שנאמר מהם תקנו וממשפחתם אשר עמהם וגומר וכל אחד מאלו הרי הוא כעבד כנעני לכל דבר (ע"פ רמב"ם שם ה"ב ע"ש). תניא בפרק האומר (קידושין ס"ז ב'), אחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שלנו הרי הבן עבד כנעני שנאמר אשר הולידו בארצכם, אבל עבד שלנו שבא על אחת מן האומות הרי אין הבן עבד (רמב"ם שם ה"ג ע"ש בכס"מ ובנו"כ). בפרק השולח (גיטין ל"ז ב') אמר ריש לקיש, גוי שקנה גוי לעבדות לא קנה גופו ואין לו בו אלא מעשה ידיו אעפ"כ אם מכרו לישראל הרי גופו קנוי לישראל (רמב"ם שם ה"ה).
